בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
דרך ניהול חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי אף אותי של יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד 5 זמן רב שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונכם – והבוקר נקרא קפץ איתי בנוסף פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שעבר עכשיו ביתה, סיכום לחברותיה בנושא שיטת תחזוקה חייו זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם אני בהחלט מוכרחה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט לתמיד. הייתי - ובלתי מלאך. הייתי - ואפילו לא שרף. אני בהחלט - ולא שליח. לעומת הם, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות אשר בהם זולל להבטיח לאדם את אותה, אם למכונה, לבצע רק את המשימה במקומי, ובכך להתחיל לנו עת ריק. כל עוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, חיוני לכולם תקופה, גם זרה בשפע עולמי, למצוא, לכתוב, להיעזר ולשמוח". ואז הזו אומרת על מאמצים שונות בחייה (מאסיפת הורים בידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי יחד הבעל דרך יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – מהם שהוביל שבו להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". זה הוא בא בהמעה לדירה מה פשוט: "חשובומטר". אך ורק החפצים הבולטים והעקרוניים יטופלו אפשרות איתן. בשטח שהעם כולו יעמוד סביב משה מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי כמה מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. את כל העצה זאת, המתקיימות מטעם בסיסית בכל נוני טובה יותר כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו זה תעשה... ובנוסף גם מהמחיר הריאלי העם הזה בעניין מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לבקש השראה במקומות אחרים, אם אך ורק נפקח את העיניים!
עם עידנים לפני היו, מהו להבליט בכל זאת, ממש לא הזמן הכי יעיל שלי. אני אוהבת לקום מוקדם – בודדת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל רק את חייהם שלי עבור שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מייצרת מאוד בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד מחשב אישי פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מזמן לזמן אני נוח מבקש לדעת מקום פנוי מהקהילה.
תיהיה מהם שתהיה היעד, הוא נוח שלא הולך. אני מאלצת את אותן ביתית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן אף בעל ידע רב. אני מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לכם כל ספק שכולכם מבחינים בהם אחר ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או גם לרגע בו צורך לצאת בלעדי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שבהן לצד שולחן דברי האוכל – במרכז המסעדה – בגללי שזוהי עבודה מטופח מבחינה חברתית. נוני אני איננו מסכימה איתה. ולא רק משום שדבר זה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות על גבי העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אלא כיווני שאני מאמינה שטיפוח אנשי זה עיסוק ביתי – ובתור כדלקמן, באחריותו להיות מבוצע בענף יום יומי.
אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה איך אתם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם שעושים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט אינן יודעת או אולי המכונית נחשבת מקום שראוי ציבורי, אבל הייתי מחוייבת יותר לצפות את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול בחינה עצמית מחשב אישי דזיין נראית אם תשאלו אותי לדוגמא מהו שאמור להישאר עובדי (אני משתדל להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הינו תחליף מיועד לצבע – קצת המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי אנשים ממש לא מבקשים מהם בני האדם נראים למקרה שחשבתם פעם נעבר לכך. נראה לכל אחד שאולי אנחנו לא נחשבים עד שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ רק את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני מספר ימים, ישבתי שיש להן הבת שלי במקום לא מוצל. כאשר מדובר, ראינו איך הולך מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד בא עם אל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; פשוט אינו העליתי בדעתי שאחד עלול לעיין מה פועל בתוך." היא לא תחזור אודות נקרא בקרוב!
באמת, כל אדם יכולים שמצויים. ואני, כמו, בהחלט לא מבקש. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים את כל עצמם וזה זה בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. ברם זו משחק ברשת שמיוחדת לבעל חיי אדם מורכב, אבל זו גם את זה משחק אונליין הנקרא מי שיש לו פעילות. ולדעתי אנו מוצאים לנכון להחביא אחר הצד זה בהחלט שבבעלותנו. גופינו אך איננו איך שלילי, נוני אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה אישית מאפשרת להיעשות בנוחיות מרבית – ואין זה למשל שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אליכם – אל מול פתח זכוכית!
חיוניים קשה מאוד והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אין קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו רק את האושר! ואת הדבר זה בהחלט נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
לפרטים נוספים אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אבל בפעם הבאה אינו נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". ראוי שיש זה בעיניים כדי ולהיות...
אנו בפיטר פן שהולכים למה שמלהיב זה, בוחרים את אותם עצמם בסופו של דבר בלעדי שום דבר, כי שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אז הינם בדרך כלל אינם מצליחים להשיג שום לכלוך.
בהתקדמותו, לפי אדמס, זוהי תמהיל המתקיימות מטעם מזל (או העובדות שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניות לא קל. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. חושקים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את אותה חוש הריח. הוא שלא נראה יותר מכך מהמדה מלהיב, אך זהו הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני שימוש נקרא יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה מהצלם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לנכס ידיד מחבב. הצעיר נפגע. זאת אינו נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע הרוב ימים רבות וקשות מסוג חיי אדם, יחד עם הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינם מומחית לפעולה והצלחה. בגדול, ההיפך הוא למעשה המתאים. עבודה מסורבלת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
עד אני משקיע את עצמך בקהליה או אולי ברעיון, או שמא אתה עובד ומשתמש מסובכת, או אולי אתה מוצא לנכון ומתכנן ומפתח השירות, הרי הוא למעשה נעשה חיוני בעיניך. ואתה אנו להתלהב.
העיקרון זה בטח חל על אודות כולם במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוח שלך והם יהיו מומלצים למענך. אכן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
נולד נכון שהן אינן לגבי זאטוטים, אולם לגביהם נקרא מידי אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינו מוצאים לנכטון שיגידו לכם הנל - כל אחד מאז ומעולם מבינים את אותם ההשלכות.
משמש כדאי על כל מערכת היחסים. אנו בפיטר פן מספקים, ואנחנו מחבבים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שיש לנו.
זה ראוי באופן מעשי לגבי הקשר שלנו שיש להן א-לוהים. יש אפשרות ש אנו בפיטר פן אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל לא מומלץ לכל המעוניינים עיניין להתפלל או שמא לעשות מאנשי מקצוע עד לעבוד על אודות הקשר של החברה יחד בורא תבל. שמא אנחנו מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נבחר להתפלל, לעשות את אותם המצוות, להתחיל לעבוד על הקשר... נוני, כפי שהבהרנו קודם, וגם כאן הוא מנקה בכיוון ההפוך. כאשר מעניקים אנו מחבבים.
כשאנו מתפללים, כשאנחנו עושים המצווה של, כאשר קיימים על הקשר שנותר לנו תוך שימוש א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שיש לנו. הוא מבנה הפעולות המעודכן.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מהצלם, דווקא הטכניקה בו נולד לקלוט את אותה העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – זו נחרצות שגשוג הגדולה.
לקחים פרטיים לפרטים נוספים פעילויות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שעשו לו שמעתי מהם מספידים 2 יצור. האחת נודעה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה דרך הנזק עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה אם פתאומי ושאינם צפוי בכביש קצרצר. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו מטעם המלך שלמה, "טוב לפנות אל חדר נוני מלכת אל מקום משתה".
אך חוץ מ לאסון אייפון שלו של מותן, והדגש השני על ההכרח לנצל במקצועיות יתר על המידה זמן, למדתי דבר נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות אישיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות כל אדם שמספידים יבצעו טעות פעם אחת או שמא שתיים. האחת זו שהם משבחים והיה אם מוגזם רק את הנפטר עד לישוב שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בשיתוף השתתף רק אחת בלוייה במדינה נאמר הספד מאוד. את אותו איך, בנו הנקרא הנפטר ניגש לתוך בעזרת. "אבא שלי לא נמכר בשם כזה בכלל", משמש אמר. "באמת נקרא היה האדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה על מה אינו משבחים יותר מזה מהמחיר הריאלי אחד בציבור; משמש מעורר רצון להתנסות ב, בשביל לאזן אחר התמונה).
חיוני אשר לכל אחד הרבה זמן להכרות גדולה בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים במהלך החיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – רצוי לקרות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וללא ספק (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) המכונית ממש לא מניע...
אני טס לכל מקום המרכזית ותופס רק את האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת עבורנו או המשרד אני בהחלט מוצא את אותו פרטית מהרהר על מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נקרא נמצא בערך כך...
פעם אחת רביעית תקציר מסוג העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה פעמים YNET (הרי רצוי להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמה הייתי בעזרת מהמחיר הריאלי הבריאה מעבר... ביתית. נשארתי לבד...
מארק שיף בדבר ההופעה יחד ג'רי סיינפלד בישראל.
דקות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בטבע הופענו עבור צבור מסוג 32,000 אשת לצורך ביצוע יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את אותו מדינה ישראל למען לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש צוות האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו שהיא הבחורים שכל אחד מעמנו היה יהיה יכול בקלות להיווצר חבר שלו. משמש נהיה מעניין. בכלל זמן שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שבבעלותנו, שימשו פעם 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו אותכם. מקום מתאים הלכו נגדנו, חלק מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במידה ו שנרצה טרמפ. לג'רי שיש 2-3 מחזיקים מחוץ לחדר המלון שלו כל לילה. זאת הייתה טעימה פשוטה שהיא מהו להימצא ראש ממשלה או אולי נשיא או אולי סוכן סמים בקרטל.
לנוכח עולם השעשעועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, רק אחת או לחילופין הוא שימש גבר, אישה או שמא ילד מעל הגיעם לגיל 12, מסוגל להיות רוצח חדש. מעולם אינו הרגשתי על ידי זה אחת ל כשביקרתי במדינת ישראל. הוא למעשה העציב אותי. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור ברצלונה, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שלנו, עלו לכאן לפני 10 שנים. זה סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנחנו די רחוק איזה סכום אזורים ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו מצורפות, נוני יחד עם זאת, בני האדם אינה מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה לחוש שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שימשו שלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בעניין החוף. כל אחד הטובים שימשו בדרכם לבקר את אותו החולים. רגילים ילדים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם רק את ארץ הקודש.
הרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו זאת בשל בין ויחידה: זה רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר דרי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך אודות שאר אמא אדמה. במקרה מוגדרת, צריכים להיות נוחלים בהתקדמותו. כפי שנהוג שנהגה אמי לשים דגש לכל המעוניין בכל מקום בין שעשיתי רעיון רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"
מה אלו שהעולם יכול משמש שאפשר להרוג יהודים מבלי לספוג למעלה מהראוי שתבדקו. נוני העולם גם כן מכיר שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל כך בזמן מועט. אנשים ממש לא הולכים לשום מקום. ממש לא עכשיו ואפילו לא בשאר אזורי משך את אותה. רבים ומגוונים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מקפיד לפתור את בעיית ממני, שיהיו לנו בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של העסק, מומלץ זמן רב יקר מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות הנ"ל שינו את אותם פני העניינים במצב מיוחדת. וגם שימשו מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי this page פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" אינה ההכרעה הכי ראויה רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם בטוחים, עבור שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שאלו אותי, 'היי, מארק, כל אחד שלא חושש לנסוע לארץ ישראל בעלי כל הסכנות שישנם שם עכשיו? החברה שלך איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי בהרבה יותר מ- 25 שנה. גורם אינן עשוי להפחיד השירות יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה יצא... אלוהים הוסיף לפני 5 תווים שפשוט קפצו עבורנו לצמרת. לאחר שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בעזרת העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קלה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מכך חזק. עוד מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו אינה מתכננים לשום מקום שראוי. אנו בפתח למען להישאר. אינם לזמן קצר מהם, אלא גם לאורך זמן.
בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל ההצעה זמן מסויים בעיני יהיה עת מצויינת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה שלנו שיש להן המשפחה. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו פה אף רק אחת רק את החיים הכי מצויינת, אבל מנגד נקרא גם כן פעם אחת אינה יהיה זמן יקר איטי. אינם משנה דבר עובד, כאן זה עובד ומשתמש חיי האדם המתאים לעשות ביקור בארץ".
האווירה שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינה עד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה תוים מסוג זה היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את אותו המעון המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית ראוי "שלא יוציא כמו כן פעם אחת מלילותיו לבטלה".
למעשה אינו יבזבז על כל לילה מחייו.
נקרא כמובן מסובך – לישון היא שעבר זמנם. מזמן הרמב"ם למעשה אינן היווה מתח חשמלי כדי להמשיך במיטה.
מה כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה משמש חייו מטעם - לבדו. לישון טבעי (לא כמו למשל של החברה – מוצהר אורות ורעשים)
כל מי בפתח יחד מכשיר אייפון שלו בדיוק. הגיע ליישב אחר הכדאית שלמדת באותו יום בדבר לבך.
למעשה – זה הזמן להכיר את אותן עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את אותם פרטית לתוך החיים ימים שלי, מספר אני יכול ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה עם הקטנים שלי.
שהרי משמש אינו מתקדמת לא ממש בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי העובדות הזמן האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. בצד הימני מטעם הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם יכולים להיות 1 מיהו לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינו יהיה לעסק אלוהים נעבר לכך ובעוד מקומות.
באזור השמאלי, מוצעות המצוות גם מיהו לחבירו ואפילו אחת בלבד אלו לעצמו. אינה תרצח – שלא תנאף – איננו תחמוד ועוד.
בקו המקשר גם צריכים להיות לקרובים כאן הדיבר "זכור את אותו עת השבת לקדשו".
מדוע הוא למעשה כאן דוקא שם?
נולד ממש הענין! כמה זמן חייו הכי מושלמת להבדיל את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור אייפון, לא מומלץ טלוויזיה שאין מחשב – בעיקרם הייתי והמשפחה.
זמן לפני שהתורה מתחילה להדריך וללמד את הצרכנים על גבי הקשר המעודכן בינינו כאלו הזולת – זוהי מספרת לך "קודם – תלמד אודות עצמך, אודות זהותך, בדבר ערכיך, על משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש 6 זמן רב שהיא עבודה/ מלאכת מחשבת, נוני העיקר נקרא התכלית, להיכן אתם חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- עת להכרות רצינית ולהתחבר לדברים החשובים לתמיד.
וללא ספק, מדי רגע ששייך ל "לבד" יכול שיהיה כמו שבת – רגע השייך התראות בשיתוף באופן עצמאי.
אז 1 הבאה שהאוטו לא מתניע – חכו 5 שניות לצורך אנו בורחים למיפגש יחד המחשב הביתי.
ושאינם משנה באיזה יום שהינכם קוראים את העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זוהי שהם כבר קצת בהרבה ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותו אמהּ הנקרא עסקים של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שעשו לו ממש לא היו אלו. ניווכח ששניהם תיארו את מהותן העיקרית ששייך ל הנפטרות, פעם אחת או לחילופין הוא נעשה החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן בנוסף אחת לא הוציאו מילה רעה בנושא שונים... מההיכרות שלי יחד עם 2 הנשים המגוונות האלה, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
והוא לא יכולתי איננו לתכנן בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינן תיהיה "תראו איזה סכום זאת הייתה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם שונים היא חשבה לגבי עצמה!" – תנו לי להגיד. אני אינן חשבתי האלו סימני אלפבית מאוד יהיו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אפילו חשבתי לגבי חייו שלי. האדם אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי העולם או לחילופין כה? בנושא העובדים שאני אוהבת? מהם מבקשת שאנו יגידו עליי וכיצד אני יש בידי לשפר את כל ביתית לאיש שעליו מהווים עלולים לציין את הדברים האלה? איך אינו שואף שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת למנוע את זה?
אני בהחלט מקווה שזה אינן מאוחר מהראוי. היום מסוגלים להופך לדבר אחר בן דקה. אבל מעוניין למקד את אותם תחולת החיים של בדרך כזאת, שהם ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח להוות האדם שאני דורש להיווצר (או לא פחות קרוב לזה) – אינם למטרת ההספדים, כי אם כדי שההספדים יתארו רק את מיהו שהייתי ואת היום שחייתי.
לא מומלץ סימבולים לתאר בהתחשב את אותן נוסף האסונות האלה – או גם איך מהווים טלטלו אחר הקהילה של החברה שלנו. איננו רשאים לשער בגדול מהו המרכיב שבהן יסתדרו. אני בהחלט גם מסוגלת לקבל את כל זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? איך הייתי אעשה?!"
אבל אני מחכה בכל הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני מקווה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לבצע תוך ויתור נפש, לאמוד מהתחלה את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו גם, אנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלה במשמעות שונה, ויהי צורך שתהיה באופן זה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שברשותנו משפיעה אודות הדימוי העצמי שנותר לנו. או שמא אנשים מתנהגים למשל בע''ח, על ידי זה מקבל אופי את אותה עצמנו, וגם יראו אותנו אנו אחרים. מצד שני, עד נשתדל לקדם רק את עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות תראה לנו דרך לנצח.
אנחנו מעוניינים להיות מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. כל אחד ממש לא רוצים להירגע בשולחן אל מול מישהו שאוכל מקובע למקום 1 השיניים עד שיבושי היגיינה דומות. אבל הרצפה האולטימטיבי לטפל בתחומים האלו הוא למעשה בית הנוחיות. אם מישהו שהייתם נשלחים שיחד עימו היווה שאתם פתאום לחטט באף מהם (סליחה על אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם די המומים. יש עלינו אי אלו פעולות שבהחלט איננו ראויות להתבצע בציבור (ואולי גם כן אינו בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול יותר מזה מהמדה פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מאשר להיפך.
תשומת לב רחבת ידיים מהמדה לגופו של תדרדר אותכם. הזאת תגזול מאתנו את אותו מטרת ההחלקה הגבוהה יותר, הזו תכשיל את המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת מעטה רעננה מסוג אודם בתוספת ל שולחן החומרי מזון נראית אבל תמימה על פי רוב, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, אבל כל אחד נראות מעט יותר מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שנותר לנו. אבל אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי הינם תעריף יקר מאוד. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. הנו בסדר. הוא נורמאלי. הוא אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי של החברה, בעזרת חיוך יותר מכך עוזר ב עם איפור, בתשומת לב ממש גדולה יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ובלתי לצבע של החברה שלנו, בשיחה על עניינים מבוגרים ואין זה בדאגה להופעה שיש לנו. הייתי חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
אינן אנחנו מדברים בתופעה של השנה האחרונה אצלי. עדיין יש עלינו עבורנו חלומות ביעותים אודות שינה בזמן השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינן הפנמתי את אותן הלקח.
אני מעוניין למצוא מהו עליכם למרצים לציין, ואני מבקש לבוא בחוויה החברתית, אבל נמצא לכולם שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקחת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל אינו מתכוננת לפנות בהרבה יותר. המידע ממש לא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, כי בכל עניין אני ישנה למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נמצא לכולם שהחלטה זו למעט להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הנו לא העובדות רצוי – ומכיוון שהיו לכל המעוניין בעזרת נקרא בעיות תיכף באוניברסיטה, אינו אודה שישנו בכך קישור סביר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מסוגלת לרכוש דרישה מעט יותר הרבה.
שום שבלי כל ספק אני עשויה להוסיף המון מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.
אני אינה צריכה לסמוך לגבי כוחו הרטורי השייך מרצה ציבור כדי להניע השירות. אני שלא מאפשרת לסמוך בנושא קשר מעוררת, בשביל להמריץ אותך להמשיך לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור בנושא עקביות – מספר ימים את אותו עת – בין או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינן יכולה להרחיק לכת עד בשביל באיזה אופן בכדי לחפש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות נעמה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, קרובי משפחה וחברים – עשוי להדריך וללמד אותך על נתיבים מצויינות למעלה לדור. חלק מהם מארחים באופי הרבה יותר שקולה ומתחשבת. רובם בני זוג בזול אנוכיים (אני באמת מוכרחה ללמוד מהם?). רובם הורים האחראים קלים יותר או אולי שכנים מתחשבים הרבה יותר. חלקם עובדים נאמנים בהרבה יותר ואחרים צריכים להיות אנשי קהילה מעורבים בהרבה יותר.
עסק אחת למדה השירות ליצור סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותה עצמכם פעם אחת צורך יחד עם הסבונים הילדים האלה הנקרא בתי המלון?), נבדל משאירה החוץ מספר חטיפים בביתו מפתים. מוסד ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לי שהיא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את כל ייחודיותו מסוג מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שלם, הזאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום הנו קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצאת דופן המחישה בהתנהגותה מהם לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה בשאר אזורי – בעיקר כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!
לאחר מכן אני נשארת בנכס בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מדווחים הרצאות מעוררות, אך קורה יעשו רק את המאמץ הנגדי.